הדברת יתושים

בארץ קיימים סוגים ומינים שונים של יתושים. היתושים הבוגרים משיגים את הסוכרים הדרושים לקיומם ממציצת נוזלי צמחים. נקבות היתושים עוקצות פונדקאים בעלי דם חם, כולל בני אדם, כדי להשיג חלבון הדרוש להתפתחות הביצים. יתושים עלולים להעביר גורמי מחלה ולפוגע בבני אדם.

יתוש הבית המצוי – הוא המין הנפוץ מבין היתושים השייכים לסוג קולקס, וגורם לרוב מטרדי העקיצות ברחבי הארץ. אוכלוסיות גדולות של יתוש זה מתפתחות במים עשירים בחומר אורגני כגון מים מזוהמים בשפכים ובביוב לא מטופל. יתושים אלו פעילים בשעות החשיכה ובין הערביים. יתוש זה נחשב למעביר העיקרי של נגיף קדחת מערב הנילוס בארץ.

יתושי אנופלס – יתושי אנופלס ידועים כמעבירים פוטנציאליים של מחלת המלריה . זחלי האנופלס מתפתחים במים טבעיים שעומדים או זורמים לאט. אוכלוסיות מוגבלות של יתושים אלה קיימות בחלק ממקווי המים הטבעיים בארץ.

יתוש הטיגריס האסייני – הוא מין פולש הנפוץ באזורים רבים בארץ. היתוש פעיל הן בשעות האור והן בשעות החשכה וגורם למטרדי עקיצות קשים. עיקר ההתפשטות של יתוש זה בעולם היא באמצעות העברת ביצים ו/או זחלים במים המצטברים בתוך צמיגים משומשים. יתוש הטיגריס האסייני נחשב לאחד המינים הטורדנים ביותר לאדם. נקבת יתוש אחת יכולה לגרום למספר רב של עקיצות בתוך זמן קצר ולעקיצות גם דרך בגדים דקים. כמו כן התגובה האלרגית (גירוד, אדמומיות ונפיחות) של רוב האנשים לעקיצה של יתוש הטיגריס האסייני, חריפה יותר מאשר התגובה לעקיצות של יתושים אחרים. יתוש הטיגריס האסייני, נחשב למעביר עיקרי של נגיפי הציקונגוניה והדנגי, ויכול גם להעביר את נגיף קדחת מערב הנילוס. כיום לא קיימת בארץ העברה מקומית של מחלות הציקונגוניה והדגנה.

מחלת קדחת מערב הנילוס היא מחלה של בעלי חיים המועברת גם לבני אדם (מחלה זואונוטית). נקבת היתוש עלולה להידבק בנגיף קדחת מערב הנילוס במהלך מציצת דם (עקיצה) של עופות נגועים ולהעבירו בעקיצה נוספת לבני אדם. מאחר שלא קיימות תרופות יעילות למחלה ואין חיסון לבני אדם, ומאחר שלא ניתן לחסל את כל מיני עופות הבר והעופות הנודדים המעבירים את המחלה, הדרך העיקרית לצמצום העברת המחלה לאדם היא על ידי מניעת מפגעי יתושים המתרכזת בשני כיוונים עיקריים: איתור וסילוק מקורות מים המאפשרים דגירה של היתושים, והתגוננות מפני עקיצות היתושים. מידע נוסף על קדחת מערב הנילוס מתפרסם באתר משרד הבריאות.